פסק-דין בתיק תא"מ 4246-09 - פסקדין

א.         עובדות

1.         התובעת, חברה בע"מ עוסקת בין השאר בנכיון שיקים, חלפנות כספים לסוגיה ובמתן הלוואות חוץ בנקאיות (להלן: "החברה").

2.         החברה אוחזת בשיק מס' 5000169 משוך על חשבון מס'  בסניף רמת יצחק (852) של בנק לאומי (להלן: "השיק" או "החשבון" בהתאמה).

3.         החשבון עליו נמשך השיק בבעלותה הייחודית של הנתבעת.

4.         אין חולק כי הסכום הנקוב בשיק  9,950 ש"ח וזמן פרעונו היה 23.8.08.

5.         התובעת הציגה את השיק לפרעון בבנק הנמשך והלה חללו בנימוק אין כיסוי מספיק.

6.         אין חולק כי בשעה שהשיק הגיע לידי החברה הוא לא נשא שם נפרע כלשהו והחברה היא זו שמלאה השם בהטבעת שמה.

7.         החברה הגישה את השיק לבצוע בלשכת ההוצל"פ. הנתבעת הגישה בקשת התנגדות שהתקבלה בהסכמה והתיק הועבר לדיון כתביעה רגילה.

ב.         הדיון

1.         התובעת טוענת כי:

א.         היא נכתה את השיק עבור לקוחה מר חאתם עאבד (להלן: "חאתם"). האחרון קבל בתמורה לשיק סך של 9,900 ש"ח.

ב.         השיק עפ"י מראהו תקין וניתן לסיחור.

ג.          הנתבעת ואישה מנסים להתחמק באופן בלתי מכובד מחובתם החוקית לשלם לה תמורתו של השיק. האחרון נמסר לחאתם כחלק מפעילות של חברה (שקרסה בינתיים) בבעלותו של אישה של הנתבעת.

ד.         היא אוחזת כשורה כמשמעות המונח בסעיף 28 לפקודת השטרות (להלן: "הפקודה") ולכן טענת זיוף, ככל שתטען ע"י הנתבעת, דינה להדחות.

2.         הנתבעת טוענת כי:

א.         חתימת המושך על השיק הנחזית להיות חתימתה אינה שלה וזויפה ע"י אישה.

ב.         החברה אינה אוחזת כשורה, שכן המסמך אינו שיק או שטר בהיותו חסר חתימה.

ג.          העובדה שהשיק נמסר לחברה ע"י חאתם ולא ע"י צד קרוב צריך היה להדליק אצל התובעת נורת אזהרה.

ד.         נטל השכנוע להוכיח טענת הזיוף בחתימתה רובץ על החברה.